#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 1 כמה דיינים יש בסנהדרין גדולה ומנין?	רבנן אמרו של שבעים ואחד &quot;שבעים איש מזקני ישראל&quot; ומשה על גביהם דכתיב &quot;ונשאו איתך&quot; ואת בהדיהו, ור' יהודה אומר שבעים, דמשה אינו נחשב ומה דכתיב &quot;אתך&quot; בדומין לך, [ורבנן ילפי ליה מסנהדרין קטנה &quot;והקל מעליך ונשאו אתך&quot;].	סנהדרין יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 2 כיצד משכחת הטיה לרעה ע&quot;פ שנים?	או במסיפים שעושים ב&quot;ד שקול לכתחילה, או בסנהדרין גדולה אליבא דר&quot;י שהיא של שבעים.	סנהדרין יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 3 'אמר רבי אבהו במוסיפין עושין בית דין שקול לכתחילה' פשיטא?	דאותו שאומר איני יודע כמאן דליתא דמי ואף אם חזר ואמר טעמא לא שמעינן ליה.	סנהדרין יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 4 סנהדרין שראו כולן לחובה האם נהרג ומדוע?	אמר רב כהנא סנהדרין שראו כולן לחובה פוטרין אותו. כיון שצריך לעשות הלנת דין כדי למעבד ליה זכות, והם לא יראו זכות.	סנהדרין יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. אלו שש תנאים אמר ר' יוחנן שנצרך כדי לשבת בסנהדרין (קחמזכ&quot;ש) ומה הוסיף רב?	"אמר רבי יוחנן אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים ויודעים בשבעים לשון שלא תהא סנהדרין שומעת מפי המתורגמן. <p dir=""rtl"">אמר רב יהודה אמר רב אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מן התורה.</p>"	סנהדרין יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 1 כמה צריך שיהיו בעיר שיודעים לדבר ולשמוע (לרמב&quot;ם בדברי תורה ולרש&quot;י בכל לשון) ויושיבו בה סנהדרין?	אמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין, וכן סובר האי תנא דאמר שניה חכמה ושלישית אין למעלה ממנה, ואיכא תנא דפליג ואמר שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה.	סנהדרין יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 2 מי הם: למדים לפני חכמים ודנין לפני חכמכים, רבותינו שבבבל, דייני גולה, א&quot;י, פומבדיתא ונהרדעא, סבי דסורא ודפומפדיתא, חריפי דפומפדיתא, אמוראי דפומפדיתא ודנהרדעי, נהרבלאי מתנו, אמרי בי רב ואמרי במערבא, שלחו מתם ומחכו עלה במערבא?	"למידין לפני חכמים - לוי מרבי. דנין לפני חכמים - שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנניא בן חכינאי, רב נחמן בר יצחק מוסיף את שמעון התימני.<p dir=""rtl"">רבותינו שבבבל - רב ושמואל. רבותינו שבארץ ישראל - רבי אבא.</p><p dir=""rtl"">דייני גולה - קרנא. דייני דארץ ישראל - רבי אמי ורבי אסי. דייני דפומבדיתא - רב פפא בר שמואל. דייני דנהרדעא - רב אדא בר מניומי.</p><p dir=""rtl"">סבי דסורא - רב הונא ורב חסדא. סבי דפומבדיתא - רב יהודה ורב עינא.</p><p dir=""rtl"">חריפי דפומבדיתא - עיפה ואבימי בני רחבה. </p><p dir=""rtl"">אמוראי דפומבדיתא - רבה ורב יוסף. אמוראי דנהרדעי - רב חמא.</p><p dir=""rtl"">נהרבלאי מתנו - רמי בר ברבי.</p><p dir=""rtl"">אמרי בי רב - רב המנונא (למסקנא). אמרי במערבא - רבי ירמיה. </p><p dir=""rtl"">שלחו מתם - רבי אלעזר. מחכו עלה במערבא - רבי יוסי בר חנינא (למסקנא).</p>"	סנהדרין יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 3 כמה יהיה בעיר ותהיה ראויה לסנהדרין (3)?	"ת&quot;ק אומר מאה ועשרים, כ&quot;ג כנגד סנהדרין קטנה ושלוש שורות של כ&quot;ג כל אחד, עשרה בטלנים שבבית הכנסת, שני סופרים, שני חזנים, שני בעלי דינין, שני עדים, שני זוממין ושני זוממי זוממין, ועוד קופה הנגבית משנים ומתחלקת בשלושה, ועוד אחד שהוא רופא, אומן, לבלר ומלמד תינוקות. <p dir=""rtl"">ר' נחמיה אומר מאתים ושלושים כנגד שרי עשרות,</p><p dir=""rtl"">רבי אומר מאתים שבעים ושבעה לר&quot;י שיהיו מוסיפים עד שבעים, ולחכמים מאתים שבעים ושמונה שיוסיפו עד ע&quot;א.</p>"	סנהדרין יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 4 אלו עשרה דברים צריך שיהיה בעיר כדי שיותר לת&quot;ח לדור בתוכה?	תניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה, בית דין מכין ועונשין, וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה, ובית הכנסת, ובית המרחץ, ובית הכסא, רופא, ואומן, ולבלר, ומלמד תינוקות, משום רבי עקיבא אמרו אף מיני פירא, מפני שמיני פירא מאירין את העינים.	סנהדרין יז:		
